#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עושין כל צרכי מילה בשבת?	"מוהלין [דכתיב ביום אפי&#x27; בשבת], פורעין, מוצצין [משום סכנה], וגם נותנין הכמון בשבת [דהוא לרפואה (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)]"	סימן שלא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור למול בשבת אלמלא הגזה&quot;כ?	"מבואר בגמ&#x27; דאסור משום חובל [אבל אינו אסור משום מכה בפטיש דהוא תיקון דבר סגולי (מנ&quot;ח)]"	סימן שלא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להפריד הערלה בשבת?	"אם אינו פס&quot;ר להוציא דם מותר (עי&#x27; אג&quot;מ יו&quot;ד ח&quot;א סי&#x27; קנ&quot;ה, מנח&quot;י ח&quot;ח סי&#x27; צ&#x27;, שבט הלוי ח&quot;ד סי&#x27; קל&quot;ד ועוד)"	סימן שלא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עשה המציצה קודם הפריעה?	"תשובת יהודה יעלה ממהר&quot;י אסאד (יו&quot;ד ח&quot;ב סי&#x27; רנ&quot;ח) ס&quot;ל דלא מהני וצריך לחזור ולמצוץ אחר הפריעה"	סימן שלא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לעשות מציצה בפה?	"כתב הבנין ציון דצריך לעשות מציצה בפה, אבל היד [אלעזר] (סי&#x27; נ&quot;ה) מתיר בספוג אפי&#x27; בשבת דבדוקה דעדיף ממציצה בפה (ביה&quot;ל ד&quot;ה ופורעין), ותמה השבט הלוי (ח&quot;ב סי&#x27; קל&quot;א) על הביה&quot;ל דמשמע מדבריו דיש לסמוך על היד אלעזר, אמנם היד אלעזר (תלמיד דחת&quot;ס) כתב תשובתו בשעת הדחק אודות מוהל אלם, וגם מה שהסכים עמו החת&quot;ס היינו רק להוראת שעה ולא לדורות (מהר&quot;ם שיק או&quot;ח סי&#x27; קנ&quot;ד), והבנין ציון כתב השגה זו על היד אלעזר, ולמעשה אע&quot;פ שבודאי ראוי לעשות מציצה בפה בשעת הדחק יש מקום להקל בספוג [וע&quot;י שפופרת עדיף מספוג]"	סימן שלא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם חוזרין על ציצין שאינן מעכבין?	"חוזרין כל זמן שלא סילק ידו [ודלא כבעל העיטור דס&quot;ל דחוזרין אפי&#x27; כשסילק ידו (ב&quot;י), ובאמת הוא שיטת ר&#x27; יוסי בשבת (קל&quot;ג ע&quot;ב)], וחוזרין אפי&#x27; אם הוא מסופק אם הם ציצין המעכבין (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;), ולאחר שבת בודאי חוזרין לתקנו הציצין שאינן מעכבין (ערוה&quot;ש שם), אכן הרמב&quot;ם ס&quot;ל דאין חוזרין עליהם אחר שבת, ולפי הב&quot;י ר&quot;ל א&quot;צ לחזור עליהם, אבל השאג&quot;א (סי&#x27; נ&#x27;) פי&#x27; דאין שייך נוי מצוה אלא בשעת המצוה, והחת&quot;ס (שבת קל&quot;ג ע&quot;ב) ס&quot;ל דאסור לחזור עליהם משום צערא דינוקא, ולפיכך פסק רשז&quot;א שלא לחזור אחר שבת אלא אם מילתו יהיה משונה (מילה שלמה פ&quot;ו סעי&#x27; מ&quot;ג), ודלא כערוה&quot;ש"	סימן שלא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ציצין המעכבין?	בשר החופה רוב גובהה העטרה או רוב הקיפה	סימן שלא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התחיל 1) לפרוע 2) למצוץ?	"1) כתב הר&quot;ן דמקרי לא סילק ידו ומותר לחזור לציצין שאינן מעכבין 2) הר&quot;ן מסתפק אם מותר לחזור (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), ופשוט להערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) דאסור"	סימן שלא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כיבד אדם אחר לעשות הפריעה?	"מותר לראשון [אבל לא אדם אחר (אנ&quot;ז יו&quot;ד סי&#x27; של&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ג), וחידוש הוא] לחזור על הציצין שאינן מעכבין דעדיין לא נגמרה מצות מילה (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) [ולגבי העצם נדון אם מותר לכבד אדם אחר לפרוע בשבת, עי&#x27; בסוף הסימן]"	סימן שלא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בבן ח&#x27; או ספק בן ח&#x27; 1) שגמרו שערו וצפרניו 2) שלא גמרו שערו וצפרניו?"	"1) אפי&#x27; בן ח&#x27; הוי בן קיימא [דמסתמא בן ז&#x27; הוא ואשתהויי אשתהי ואע&quot;פ דעדיין לא חי ל&#x27; יום מ&quot;מ ע&quot;פ רוב הוא בן קיימא] (גמ&#x27; יבמות פ&#x27; ע&quot;ב, ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) 2) בבן ח&#x27; בודאי אין מלין אותו, ובספק בן ח&#x27; כתב הטור דמלין אותו וכדאמר רב אדא בר אהבה בגמ&#x27; דממ&quot;נ מותר, אכן הרי&quot;ף והרא&quot;ש ס&quot;ל דאין מלין אותו, וביאר הב&quot;י דאין לנו שום הוכחה דהוא בן קיימא ואע&quot;פ שאין איסור למול אותו ממ&quot;נ מ&quot;מ לא רצו החכמים להתיר איסור מוקצה במקום שקרוב לודאי שאינו בן קיימא, וכן פסק השו&quot;ע דאין מלין אותו, ולמעשה מבואר ביו&quot;ד (סי&#x27; רס&quot;ו) דלפי הרמ&quot;א וא&quot;ר ועוד אחרונים מלין אותו, ולפי הב&quot;ח וט&quot;ז שם אין מלין אותו, והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;א) מסיים ונהרא נהרא ופשטיה {ויש לעורר דאם כל הטעם שלא למולו הוא משום איסור מוקצה, הרי כבר כתבנו לעיל (מ&quot;ב סי&#x27; ש&quot;ל ס&quot;ק ל&quot;א) דהאחרונים הסכימו כהאגודה דמותר לטלטל ספק בן ח&#x27;, ואפשר שיש עוד טעמים אחרים שלא למולו כגון שגזרו שלא לחתוך בשר מאדם שנראה כחי, ועי&#x27; שעה&quot;צ לקמן (סי&#x27; תקכ&quot;ו ס&quot;ק ס&quot;ז) דנקרא מעשה חול למול תינוק שמת}"	סימן שלא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בספק בן ט&#x27; ספק ח&#x27;?"	"אם לא גמרו שערו וצפרניו מספיקא אין מלין אותו (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) {וזהו כסתם תינוק שנולד דאינו ידוע אם הוא בן ט&#x27; דכתב המ&quot;ב בסמוך (ס&quot;ק י&#x27;) דלא סמכינן על ליל טבילה או פסיקת דם, וא&quot;כ למעשה הדין יהיה כמו ספק בן ז&#x27; דהמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;א) העלה לגבי מילה נהרא נהרא ופשטיה, ולגבי מחללין עליו את השבת משמע מביה&quot;ל לעיל דחיישינן לראשונים דמחללין עליו, ולגבי מוקצה הסכימו האחרונים להקל כהאגודה}"	סימן שלא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בבן ז&#x27; ודאי?"	"ה&quot;נ מלין אותו בשבת אע&quot;פ שלא גמרו שערו וצפרניו, ודוקא כשיודע שהוא בן ז&#x27; ע&quot;י שבעל ופירש אבל לא סמכינן דמסתמא נתעברה אחר ליל טבילה או משעה שפסקה לראות דם דאין זה הוכחה גמורה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)"	סימן שלא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתינוק חרש או שוטה?	"רשז&quot;א (נשמת אברהם ח&quot;ב סי&#x27; ר&quot;ס ס&quot;ק א&#x27;) מסתפק אם אביו חייב למולו כיון שלא יהיה חייב כשיתגדל וא&quot;כ אין מילתו דוחה שבת {ולענ&quot;ד לא גרע מטריפה שכלו לו חדשיו דמלין אותו בשבת}"	סימן שלא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במילה שלא בזמנו?	אינו דוחה את השבת	סימן שלא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם מל שלא בזמנו בשבת?	"כתב רע&quot;א (מהדו&quot;ק סי&#x27; קע&quot;ד) דיוצא וא&quot;צ הטפת דם ברית, ולא אמרינן אי עביד לא מהני אלא אם עי&quot;ז לא יהיה מעשה עבירה אבל כאן הועילה דא&quot;צ לעשות עוד מעשה חיתוך [ויש עוד סברא (בשם רע&quot;א) דאי עביד לא מהני הוי סברא דעל כרחך כוונת התורה הוי שלא להשתדל לעשות דבר זה אע&quot;פ שלא מהני אבל בחילול שבת א&quot;א לפרש דזהו כוונת התורה דהרי הרבה פעמים כשהוא מחלל שבת מהני מעשיו ועל כרחך אין כוונת התורה שלא להשתדל לחלל שבת], וגם אינו נחשב כמצוה הבאה בעבירה כיון שאין במצוה עצמה עבירה"	סימן שלא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזו תינוקות אין מלין אותם בשבת?	"1) אנדרוגינוס - דאינו זכר ודאי [ודלא כמקצת ראשונים דפסקו כר&#x27; יהודה דס&quot;ל דמלין בשבת דכתיב כל זכר לרבות אנדרוגינוס (ב&quot;י)]&lt;br&gt;2) נולד בין השמשות - שמא הוי מילה שלא בזמנה&lt;br&gt;3) נולד כשהוא מהול - אפשר דליכא ערלה כבושה [ואע&quot;פ שמחויב להטיף ממנו דם ברית (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ד&#x27;)]&lt;br&gt;4) מי שאין אמו טמאה טומאת לידה [כגון יוצא דופן או נכרית שנתגיירה אח&quot;כ] - מח&#x27; תנאים אי בעינן כסדר פרשת תזריע דדוקא אשה שטמאה לידה בנה ימול בשמונה [וה&quot;ה בשבת]&lt;br&gt;5) מי שיש לו שתי ערלות [כגון ב&#x27; גידין או ב&#x27; ערלות] - אין אנו יודעים איזה ערלה עיקרית או כוונת התורה בב&#x27; ערלות&lt;br&gt;(מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)"	סימן שלא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב כנולד בין השמשות?	"הב&quot;ח משמע דאחר שקיעה הוי בין השמשות, ותמה עליו המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) הב&quot;ח עצמו ס&quot;ל דבין השמשות מתחיל ג&#x27; רבעי מיל קודם צאה&quot;כ [ודחק דהב&quot;ח שגג לפום ריהטא וסבר שהוא ג&#x27; מיל], אלא פי&#x27; המג&quot;א בין השמשות מתחיל ג&#x27; רבעי מיל קודם צאה&quot;כ, אלא שהביא המנחת כהן דהיה מסופק אם נולד תינוק במוצאי שבת רביעית שעה קודם צאה&quot;כ אם נימול בשבת דהיו נוהגין לקבל שבת משקיעת החמה, אבל לפי המנהג שהיה במקומו של המג&quot;א פשוט לו דנימול בשבת, ולמעשה כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ד) דכבר נתפשט המנהג בכל ערי ארץ ישראל שמחמירים משקיעת החמה, וכן נקט הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;)"	סימן שלא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נולד קודם שקיעה אבל כבר קיבל שבת?	"אפ&quot;ה נימול ביום ששי (ב&quot;י, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ד&#x27;)"	סימן שלא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספק בין השמשות?	"המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ד) הביא מרדב&quot;ז דאפ&quot;ה אינו דוחה שבת ונימול ביום א&#x27; [וביאר הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) דאוקמיה אחזקה שהיתה מעוברת [ואין זו חזקה אלימא כ&quot;כ (ביה&quot;ל ד&quot;ה ביה&quot;ש) דהוי חזקה דעבידי להשתנות (מ&quot;ב עו&quot;ה) א&quot;נ משום דהחזקה קובע שלא נולד אתמול אבל אינו קובע שנולד היום (אב&quot;נ ח&quot;ב סי&#x27; קמ&quot;א)], והמנחת כהן ביאר מפני שהוא ספק אחד (ביה&quot;ל ד&quot;ה ביה&quot;ש) {וצ&quot;ע דיש נפק&quot;מ בין הספקות, דחד הוי ספק בכלל אם הוא יום ולילה, והשני הוא ספק אם לגבי תינוק זה (ר&quot;י באק)}]"	סימן שלא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם מיד לאחר שהוציא הולד ראשו רואה ג&#x27; כוכבים?"	"מבואר ביו&quot;ד (סי&#x27; רס&quot;ב סעי&#x27; ו&#x27;) דאמרינן דמסתמא נולד בלילה, והקשה הביה&quot;ל (ד&quot;ה ביה&quot;ש) ליחוש לר&#x27; יוסי דס&quot;ל בין השמשות כהרף עין ונולד בין השמשות {אבל לר&#x27; יהודה הוי ודאי לילה בבין השמשות דר&#x27; יוסי}, ותי&#x27; בדוחק דבעת הלידה ממש רואה הג&#x27; כוכבים, אמנם אם היו הרבה כוכבים קטנים אז בודאי יש לסמוך שנולד בלילה"	סימן שלא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הוציא ראשו ונשתהה קצת עד שנולד כולו, ואחר שנולד כולו ראו ג&#x27; כוכבים בינונים?"	"כתב הדה&quot;ח דמשערין אם מסתמא היה ודאי יום כשהוציא את ראשו אז מלין באותו יום ואפי&#x27; בשבת, אבל אם אין אנו יכולים לשער אז אזלינן בתר חזקה דהשתא שנולד בלילה ומלין אותו אפי&#x27; בשבת ומציין לש&quot;ך (סי&#x27; רס&quot;ו ס&quot;ק ו&#x27;), והשיג עליו הביה&quot;ל (ד&quot;ה ביה&quot;ש) דליחוש שמא הוציא את ראשו בבין השמשות, והש&quot;ך אינו ראיה דהוא מיירי כשלא היה שום שיהוי, וכן הכריע הסדרי טהרה דלא כהדה&quot;ח"	סימן שלא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל נולד מהול?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) מסתפק אם נראה כמהול רק בשעת קישוי, אבל פשוט לשאר אחרונים דצריך להיות נראה כמהול אפי&#x27; בלא קישוי (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו)"	סימן שלא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל שני עורות על הגיד?	"הפנים מאירות (ח&quot;ב סי&#x27; ל&quot;א) פי&#x27; שיש שני עורות על מקום הפריעה, והמחה&quot;ש חולק עליו וס&quot;ל דמיירי בשני עורות עליונים, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;)"	סימן שלא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אביו גוי?	"רע&quot;א מאריך בזה, ואע&quot;פ שהוא מצדד דהוי ישראל גמור וא&quot;צ גירות מ&quot;מ מסתפק אם מילתו דוחה שבת, וכ&quot;כ רע&quot;א ביו&quot;ד (ס&quot;ס רס&quot;ו), אכן נוהגין למולו בשבת (פסק&quot;ת סעי&#x27; י&quot;ג)"	סימן שלא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוציא הולד ע&quot;י מלקחיים?	"אינו כיוצא דופן ומילתו דוחה שבת (רשז&quot;א בנשמת אברהם ס&quot;ק ז&#x27;, הר צבי יו&quot;ד סי&#x27; רמ&quot;ח, ציץ אליעזר חכ&quot;ב סי&#x27; נ&quot;ה)"	סימן שלא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נולד ע&quot;י IUI or IVF?	"הר&quot;ח בחגיגה (י&quot;ד ע&quot;ב) כתב דנתעברה באמבטי מעשה נסים ואינה טמאה טומאת לידה, וממילא אין מילתו דוחה שבת, אמנם ביאר רב אלחנן (כתובות דף ס&#x27;) דפשוט דזהו מפני שכל דיני תורה נאמרה כפי הרגיל כפי המקום והזמן, ולפיכך שמעתי מהגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א דבתחילה ריש&quot;א פסק דמילתו אינו דוחה שבת אבל אח&quot;כ פסק דדוחה שבת, וביאר דבתחילה לא היה רגיל כ&quot;כ אבל לאחר שנעשה דבר הרגיל פשוט דמילתו דוחה שבת, וכן פסק השבט הלוי (ח&quot;ט סי&#x27; ר&quot;ט), וכן נוהגין רוב העולם (דלא כהגרש&quot;מ כ&quot;ץ שליט&quot;א) [אכן, שמעתי מהגרי&quot;א שליט&quot;א דעדיין יש לעיין בפונדיקאות (surrogate mother) דזה אינו דבר הרגיל, אבל לגבי יחוס נראה דאפי&#x27; בזה הבן יהיה כהן אם האשה הנושאת יהודית], ועי&#x27; מש&quot;כ בסי&#x27; תק&quot;פ דיש&quot;ו הנוצרי נולד בט&#x27; טבת שהוא Dec. 25 בשנת 1-, ובריתו היתה Jan. 1 בשנת 1, והיה ביום השבת, והקב&quot;ה מסבב זה בדוקא שהם אומרים שנולד ממעשה נסים ותשובתם בצידו דא&quot;כ אינו דוחה שבת, ודו&quot;ק."	סימן שלא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מכשירי מילה דוחין שבת?	"קיי&quot;ל כר&quot;ע דאין מכשירי מילה שהיו אפשר מאתמול דוחין שבת, ואפי&#x27; איסורי דרבנן, אבל שבות דשבות מותר"	סימן שלא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל האיזמל לאחר המילה?	"המהרש&quot;ל מקיל לגמרי דס&quot;ל דאין מוקצה לחצי שבת, אבל השיג עליו המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) דהיינו דוקא לגבי דברים שצריכים שהקצה מדעתו אבל במוקצה מחמת חסרון כיס או כלי שמלאכתו לאיסור לא מהני מה שהיה דעתו עליו מבעוד יום, ומ&quot;מ המג&quot;א מקיל לטלטלו לכל מקום שירצה אח&quot;כ [אבל לא ירחץ את הסכין כיון שאינו לצורך שבת], והגר&quot;א ס&quot;ל דצריך להשליכו מיד, והדה&quot;ח מקיל לגבי מילה שלא ימנע ולא מהיל (עי&#x27; ביה&quot;ל לעיל סי&#x27; רס&quot;ו סעי&#x27; י&quot;ב, מ&quot;ב סי&#x27; ש&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ג)"	סימן שלא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אפשר למולו בבית האם אפשר להביאו לביהכ&quot;נ ע&quot;י גוי?	"לא, דהרבה פעמים מלין התינוק בבית כשיש צינה (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;)"	סימן שלא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשמביא ע&quot;י גוי, האם עדיף להביא התינוק אצל האיזמל או האיזמל אצל התינוק?	"כתב המחה&quot;ש דעדיף להביא האיזמל אצל התינוק דאם מביא התינוק צריך לחזור ולהביאו לאמו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;) [ודלא כא&quot;ר דמתיר להביא התינוק לאיזמל שבביהכ&quot;נ משום כבוד הבריות (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ג) {אבל משמע דאם הסכין אינו בביהכ&quot;נ אינו מותר להביא התינוק שם}, וגם הט&quot;ז (לקמן סי&#x27; שמ&quot;ט ס&quot;ק א&#x27;, יו&quot;ד סי&#x27; רס&quot;ו ס&quot;ק ד&#x27;) מקיל משום ברוב עם]"	סימן שלא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש מקום להקל לעשות איסור דאורייתא ע&quot;י גוי?	"הרמ&quot;א לעיל (סי&#x27; רע&quot;ו סעי&#x27; ב&#x27;) הביא בעל העיטור דמקיל, ואנן לא קיי&quot;ל כוותיה, אבל במילה יש גם שיטת הבה&quot;ג דמקיל אבל השו&quot;ע אינו מקיל, אכן כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) דיש להקל אם א&quot;א בענין אחר, והביה&quot;ל (ד&quot;ה וע&quot;ל) הביא מכתב סופר דהיינו דוקא בדליכא מוהל אחר, ואפי&#x27; בציור דליכא מוהל אחר בעצם חולק על המג&quot;א וס&quot;ל דאין להקל אבל מסיים וכבר הורה זקן, אולם זהו בתנאי דהסכין היה מתוקן מבעוד יום ונפגם בשבת ולא פשע אבל אם פשע ולא הכין הסכין מבעוד יום אפי&#x27; להמג&quot;א אסור לחלל שבת ע&quot;י גוי {וצ&quot;ב מנליה}, ולמעשה המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ב) דכתב המקיל לא הפסיד [ומביה&quot;ל (ד&quot;ה אפילו) משמע דהוא מצדד להחמיר, ובביה&quot;ל (ד&quot;ה וע&quot;ל) משמע דהוא מצדד להקל], והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) מקיל לגמרי כהמג&quot;א"	סימן שלא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשבות דשבות דהיה אפשר מאתמול?	כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה וע&quot;ל) בשם הכתב סופר דמותר [כגון להביא האיזמל ע&quot;י גוי דרך כרמלית והיה אפשר מבעוד יום]	סימן שלא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר למוהל לתקן צפורן שלו ע&quot;י גוי?	"כתב החת&quot;ס דאינו דומה לנטילת צפורן לצורך טבילה דהתם אין בו שום תיקון משא&quot;כ הכא הרי הוא מתקן את הציפורן ואסור משום עשיית כלי, ואסור אפי&#x27; אם אין בו מוהל אחר (ביה&quot;ל ד&quot;ה אפילו)"	סימן שלא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם לא הכין הצרכי מילה מערב שבת, האם מותר למול ואח&quot;כ יהיה בפיקוח נפש וממילא מוכרח לחלל שבת?	"הרמב&quot;ן ס&quot;ל דמותר, אבל רוב ראשונים ס&quot;ל כרז&quot;ה דאסור לעשות הכי [לרב אלחנן (קובץ הערות סי&#x27; כ&quot;ג) ורשז&quot;א (מנח&quot;ש ח&quot;א סי&#x27; ז&#x27; אות ב&#x27;) הוא איסור דרבנן, לקה&quot;י (שבת סי&#x27; ט&quot;ו) הוא איסור דאורייתא], וכן קיי&quot;ל (ב&quot;י עמ&#x27; תק&quot;כ, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ז), אבל פשוט דלכו&quot;ע בדיעבד אם כבר מל ועכשיו הוא בסכנה בודאי מחללין עליו את השבת (מ&quot;ב שם, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ז)"	סימן שלא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם צריך לחלל עליו, האם עדיף לחלל ע&quot;י שינוי?	"כבר כתבנו (לעיל סי&#x27; שכ&quot;ח סעי&#x27; י&quot;ב) דיש בזה מח&#x27; בין הרמב&quot;ן ומגיד משנה בדעת הרמב&quot;ם, והרמ&quot;א פסק כהרמב&quot;ן דלכתחילה צריך לחלל שבת ע&quot;י שינוי אם אין זמנו בהול, וכ&quot;כ המ&quot;ב כאן (ס&quot;ק כ&quot;ד) [אולם השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ח) הביא מא&quot;ר וב&quot;ח וגר&quot;א דמשמע דס&quot;ל כמגיד משנה דא&quot;צ לשנות]"	סימן שלא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח לשחוק את הכמון מערב שבת?	"אינו יכול לעבור אפי&#x27; על איסורי דרבנן לצורך מילה אבל יכול ללעוסו בשיניו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג - כ&quot;ד) {וצ&quot;ע דהמ&quot;ב לעיל (סי&#x27; שכ&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ו) הביא ממג&quot;א (שם ס&quot;ק י&quot;ב) דללעוס בשיניו אסור מדרבנן ורק הקילו לצורך מילה, ואמנם הערוה&quot;ש (שם סעי&#x27; מ&quot;ג) חולק עליו וס&quot;ל דאין בו שום איסור, ולדעת המ&quot;ב השיב לי הגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א דצ&quot;ל דמלאכה בשינוי קל טפי והקילו לצורך מצוה}"	סימן שלא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא עירב היין ושמן מערב שבת?	"ר&quot;מ ס&quot;ל דמותר לערבם לצורך חולה ובלבד שלא יטרוף יפה יפה [לרמב&quot;ן משום עובדין דחול, לגר&quot;ז משום איסור עשיית רפואה, לתפא&quot;י משום נראה כמבשל (מ&quot;ב עו&quot;ה הע&#x27; ק&quot;ח)], אבל הת&quot;ק ס&quot;ל דאסור לערבם כלל וצריך ליתן כל אחד ואחד בפנ&quot;ע על המכה, ופסק הטור ושו&quot;ע כת&quot;ק [והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ו) הביא מח&#x27; אם מותר ליתנם בקערה אחת], ואין חילוק בין מילה לשאר חולים (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז), אכן הביה&quot;ל (ד&quot;ה לא) הביא מכמה ראשונים דפסקו כר&quot;מ, והביה&quot;ל מסיים דע&quot;י שינוי לכו&quot;ע מותר לערבם [שלא בטירוף יפה יפה], וכ&quot;כ המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ז) וערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;)"	סימן שלא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צריך חלוק למילה?	"רש&quot;י ס&quot;ל כדי שלא יחזיר העור לכסות את הגיד (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ח&#x27;) ויצטריך למולו פעם אחרת מדרבנן, אבל הרשב&quot;א ס&quot;ל דהוא בכלל סכנה, ונפק&quot;מ אם לאחר המילה מותר להביאו דרך רה&quot;ר (ביה&quot;ל ד&quot;ה חלוק) "	סימן שלא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות חלוק לצורך מילה בשבת?	"לא, אבל יכול לכרוך סמרטוט על אצבעו דרך מלבוש ולהביאו דרך חצר שאינה מעורבת או כרמלית אבל לא דרך רה&quot;ר מפני שאינו מלבוש גמור (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;), וזה מותר אפי&#x27; קודם מילה דהוי שבות דשבות במקום מצוה (גר&quot;א יו&quot;ד סי&#x27; רס&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט)"	סימן שלא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם רוחצין את התינוק סמוך למילה?	"בזמן הגמ&#x27; היו רוחצין את התינוק בחמין קודם מילה ואחר המילה ויום שלישי למילה, אבל בזמן הראשונים כבר נשתנו הטבע ואין בו סכנה ולפי המחבר אסור לרחוץ התינוק כמו שאר אדם, אבל הרמ&quot;א כתב דמ&quot;מ יש בו צורך גדול ורוחצו קודם המילה בחמין שהוחמו מאתמול אבל לאחר המילה ממתינין עד מוצאי שבת (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב) [ובדיעבד יש להקל אפי&#x27; במים שהוחמו בשבת (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; קכ&quot;ו ענף ה&#x27;)]"	סימן שלא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר לגוי להחם או להביא מים?	"התינוק הוי כמצטער קצת ולפיכך אסור לומר לגוי להחם מים בשבילו [אלא ע&quot;פ רופא], אבל מותר לומר לגוי להביא מים דרך כרמלית (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד) {וש&quot;מ דאין כל צרכי תינוק נחשבים כחולה שאין בו סכנה אלא צריך להיות צורך גדול}"	סימן שלא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשרות סדין במים?	"ע&quot;י ישראל אסור משום שרייתו זהו כיבוסו, אבל ע&quot;י גוי אפשר שיש להקל (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג) וביאר הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;) דהוי דרך לכלוך {ומשמע דע&quot;י תשמישו אח&quot;כ עושהו דרך לכלוך וחידוש הוא}"	סימן שלא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין במילה שלא בזמנו ביום ה&#x27;?"	"התשב&quot;ץ ס&quot;ל שלא ימולו ביום ה&#x27; שמא יצטרכו לחלל עליו את השבת, והוסיף הראב&quot;ח לפי&quot;ז ה&quot;ה ביום ד&#x27; [דס&quot;ל דיחלל ג&#x27; ימים מעת לעת (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;)], אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) כתב דבזה&quot;ז דאין רוחצין אותו ליכא למיחש לזה, וכן הביא המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ג) דהש&quot;ך וא&quot;ר נמי מקילין"	סימן שלא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור לרבות בשיעורים?	"איתא בגמ&#x27; עירובין (ס&quot;ח ע&quot;א) ההוא ינוקא דאשתפוך חמימיה ואמר רבא להחם מים אגב אימיה, הרשב&quot;א ס&quot;ל דמיירי ע&quot;י ישראל והאיסור לרבות בשיעורים בשבת אינו אלא מדרבנן ולצורך מילה הקילו, והשיג עליו הר&quot;ן א&quot;כ מהו הספק בגמ&#x27; מנחות (ס&quot;ד ע&quot;א) בשתי תאנים ושתי עוקצים וג&#x27; תאנים בעוקץ אחד, אלא פי&#x27; הר&quot;ן דריבוי שיעורים אסור מדאורייתא ואינו דומה ליו&quot;ט, והגמ&#x27; בעירובין מיירי ע&quot;י גוי (ב&quot;י), והמ&quot;ב לעיל (סי&#x27; שי&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ג) מצדד כהר&quot;ן"	סימן שלא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאב למול את בנו בשבת?	"הטור (יו&quot;ד סי&#x27; רס&quot;ו) הביא מרבי אליעזר הלוי דאם יש מוהל אחר האב לא ימול את בנו מפני שניחא ליה לתקן את בנו, אכן התרוה&quot;ד חולק עליו דהגמ&#x27; בשבת (קל&quot;ג ע&quot;א) מיירי לגבי צרעת אבל לגבי מילה הכל ניחא להו למולו ואין נפק&quot;מ בין אביו לאחר (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט), וכן פסק השו&quot;ע דמותר לאביו למול את בנו"	סימן שלא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה פעמים צריך למול בחול כדי שיהא מותר למול בשבת?	"התרוה&quot;ד הביא מאחד מגדולים שצריך ג&#x27; פעמים כדי שיהא מוחזק, והתרוה&quot;ד חולק עליו דמדויק במרדכי דרק מי שלא מל מעולם אסור למול בשבת שמא יקלקל ונמצא שהוא מחלל שבת שלא במקום מצוה אבל אם מל פעם אחת מותר, וכן פסק השו&quot;ע דסגי בפעם אחת [ואפי&#x27; אם יש שם אדם אחר שמל הרבה פעמים (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח)]"	סימן שלא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא בטוח שהוא יודע למול?	"השע&quot;ת (ס&quot;ק ז&#x27;) הביא משבות יעקב דמקיל אם אין מוהל אחר, אבל ממ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ז) משמע דאינו מקיל אלא ביו&quot;ט ראשון דבלא&quot;ה יש מח&#x27; בזה אבל אינו מקיל בשבת"	סימן שלא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי פריעה?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) דמי שלא פרע מעולם לא יפרע בשבת (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו) {ופשוט דמותר לעשות מילה ופריעה בבת אחת, אמנם כתב ספר מילה שלמה (פי&quot;ב סי&#x27; ב&#x27; אות י&#x27;) בשם הגדולים דאין זה צורת המילה ואינו לכתחילה}"	סימן שלא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מוהל מומחה עומד על גביו?	"כתב השיורי ברכה (יו&quot;ד סי&#x27; רס&quot;ו אות ב&#x27;) דעדיין יש לחוש שמא יקלקל {ונלענ&quot;ד דהשיורי ברכה לשיטתו (שם אות ה&#x27;) ס&quot;ל דאין לעשות מילה ע&quot;י שני מוהלים [דהמחבר (יו&quot;ד ס&quot;ס רס&quot;ו) מחמיר לדינא שלא למול ע&quot;י שני מוהלים בשבת משא&quot;כ הרמ&quot;א מדינא הקיל] וא&quot;כ לא מהני מה שמוהל מומחה יתקן מילתו אח&quot;כ, אבל לפי מה שנוהגין הרבה כמנהג פולין לחלק הכיבודים ה&quot;נ יש להקל כשמומחה עומד על גביו}"	סימן שלא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי 1) יו&quot;ט ראשון 2) יו&quot;ט שני?	"1) יש בזה מח&#x27; אחרונים ורע&quot;א מצדד להקל, ואם הוא יודע שהוא יכול לעשות המילה ואין שם מוהל אחר בודאי אין להחמיר (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז) 2) בודאי יש להקל (מ&quot;ב שם)"	סימן שלא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אדם נאמן לומר שהוא מל כבר פעם אחת בימי החול?	כן (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו)	סימן שלא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכבד אדם אחר 1) לפריעה 2) למציצה?	"1) השו&quot;ע ורמ&quot;א ביו&quot;ד (ס&quot;ס רס&quot;ו) החמירו, אבל הש&quot;ך וט&quot;ז (שם) מקילין, וכן נהגו בפולין לכבד ב&#x27; מוהלים בין בחול בין בשבת {ולכאורה לפי מש&quot;כ הביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; שכ&quot;ח סעי&#x27; ט&quot;ו) דיש איסור ריבוי שיעורים בגברי ה&quot;נ ראוי להחמיר} 2) החכמ&quot;א כתב שלא יכבד איש שלישי למציצה, אבל הישועות יעקב דחה זה וס&quot;ל דיכול לכבד איש אחר (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו), וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) דמותר לכבד אדם שלישי למציצה"	סימן שלא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מוהל שאינו יכול לעשות מציצה ומוכרח לכבד איש אחר למציצה, מי יעשה הפריעה?	{ע&quot;פ החשבון נראה דעדיף להמוצץ לעשות הפריעה דאז נוהג כמנהג פולין, אבל שמעתי שאמרו הפוסקים דהמוהל יעשה הפריעה דחוששין להמחבר ורמ&quot;א ואין חוששין להחכמ&quot;א}	סימן שלא סעיף י		
